עוטף

צחוק של ילדים על שביל,

מעט דאגות, ללא מכאובים

חיים יפים של שקט זהיר,

רסיסים של אור תלויים באויר

אני את הדרך מכיר,

סימני הכדור שליכלך את הקיר

משקוף מראה סימנים של גדילה

שעות של בוקר שביר

עוטף, משפחה ישנה,

עוד בוקר שבת בדרום

שקט ואין רמז של פחד,

לפתע הכל נצבע אדום

עוטף, המדינה ישנה,

עוד בוקר יפה בדרום

אין חשש ואין רמז באופק

ואז התנפץ החלום

לבושים בבגדי השינה,

ערים לקול אזעקה

לא מוכנים לשום מאורע,

בטח לא שמחה של תורה

סימני כדורים על הקיר,

מזהה מקום שקשה להכיר

הקיבוץ לבש תכריכים,

החיים ממשיכים כי מוכרחים

עכשיו כשהשקט הופר,

עכשיו הכל מפויח והופקר

השביל המוכר, לא מוכר

בוכה על מה שנשאר

מחייכים כי זה מה שעושים

לא נתחקר כי עכשיו נלחמים

בשביל עוד קדנציה וזמן שאוזל

שבויים בקונספצית "חרבות של ברזל"!