​

בית 1

זורחת השמש עַל הַר הַאיימים,

אֵרַזְתִּי ת'אוֹמֶץ וְשִׁשָּׁה מִיתָרִים.

מנסה כבר שנים לְטַפֵּס אֶת הַהַר,

בְּדַרְכִּי לַפִּסְגָּה נִכְשָׁל וְנִשְׁבָּר.

בית 2

הַר די מוּזָר, חוֹשֵׁב לְעַצְמִי,

הָפַךְ לְאֶתְגָּר, לְכָל עוֹלָמִי.

הַעֲלִיָּה שיוֹרֶדֶת, יְּרִידָה שעוֹלָה,

לִכְבֹּשׁ עוֹד פִּסְגָּה, זו רַק הַהַתְחָלָה.

פזמון

יוֹצֵא לַמַּסָּע, מְטַפֵּס לִגְבָּהִים,

מוֹרִיד עֲכָבוֹת, מְשַׁנֶּה הַרְגָּלִים.

מִתְמוֹדֵד עִם הַדֶּרֶךְ, חוֹסֵם פִּתּוּיִים,

מַחְשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת, תחושת ספק מגרדת.

מְטַפֵּס לַפִּסְגָּה, מטפס כדי לרדת.

בית 3

נֶאֱבָק שׁוּב בַּדֶּרֶךְ, שלמעלה ירדה,

צַעַד אַחַר צַעַד, והשמש יקדה.

ואז מַחְלִיק וּמִתְגַּלְגֵּל בַּמִּדְרוֹן,

עליה מיותרת, תחושת דיכאון

גשר

הַשֶּׁמֶשׁ שׁוֹקַעַת, מְטַפֵּס כָּל הַיּוֹם,

חָבוּל וּפָצוּעַ, מַאֲמִין בַּחֲלוֹם.

פזמון

יוצֵא לַמַּסָּע, מְטַפֵּס לִגְבָּהִים,

מוֹרִיד עֲכָבוֹת, מְשַׁנֶּה הַרְגָּלִים.

מִתְמוֹדֵד עִם הַדֶּרֶךְ, חוֹסֵם פִּתּוּיִים,

מַחְשָׁבוֹת מַטְרִידוֹת, תחושת ספק מגרדת.

מְטַפֵּס לַפִּסְגָּה, מטפס כדי לרדת

​

מטפס כדי לרדת